מחלת הסרטן לסוגיה השונים נחשבת כיום לגורם התמותה מספר 1 בעולם, וגובה מדי שנה קורבנות רבים.

מאחר שמדובר במחלה המתפשטת בגוף במהירות ושולחת גרורות לאזורים שונים, קיימת חשיבות מכרעת לגילויה בזמן, כשאבחון מוקדם של סרטן עשוי להיות מציל חיים.

רשלנות בתחום האונקולוגיה מוצאת את ביטויה בכמה אופנים: חוסר אבחון מוקדם וראשוני של המחלה, היעדר אבחון מדויק של הסרטן לפי סוגו ופענוח בלתי נכון של בדיקות, אי התאמת הטיפול הנכון והיעיל ביותר בנסיבות המקרה והפניה לטיפול מיותר ובלתי נחוץ.

נפרט עתה לגבי כל אחד מסוגי הרשלנות האמורים:

איחור באבחון המחלה

סוגים שונים של מחלת הסרטן מתאפיינים בגורמי סיכון שונים ובתסמינים ייחודיים. שלב הגילוי המוקדם מוטל לא אחת על כתפיו של רופא המשפחה, שהוא במרבית המקרים הגורם הרפואי הראשון שאליו פונה המטופל. בשלב זה נדרשת רגישות ועירנות בביצוע אבחנה מבדלת מדויקת, תוך תשאול המטופל לגבי התסמינים שאותם הוא חש. ישנה שורה של תסמינים המשותפים לסרטן לסוגיו השונים, בהם תחושת תשישות ועייפות, הזעות לילה, הופעת חום, ירידה משמעותית במשקל, ירידה בתחושת החיוניות הכללית ועוד. נוסף על כך ישנם תסמינים ספציפיים לסוגי סרטן מסוימים, לפי האיבר שבו פגעה המחלה. כמו כן נדרשת מרופא המשפחה התחקות אחר היסטוריה משפחתית של מחלות בתחום לצורך איתור גורם גנטי, והפניה לביצוע בדיקות המשך מתאימות לרבות בדיקות דם ובדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה ומיפויים שונים.

בתחום האונקולוגי נודע שלב של "טרום-ממאירוּת". לאיתור המחלה בשלב זה מצופה מהרופא שאליו פונה המטופל, בין אם המדובר ברופא המשפחה, רופא עור, רופא נשים או גסטרואנטרולוג, להפנות את המטופל לביצוע בדיקות תקופתיות נדרשות בהתאם לגיל המטופל, מגדרו וקבוצת סיכון שאליה הוא משתייך.

עם בדיקות מסוג זה נמנות למשל: לגילוי סרטן השד – בדיקה גופנית לנשים פעם בשלוש שנים בגילאי 40-20 וממוגרפיה לנשים מגיל 40 אחת לשנה ; לגילוי סרטן צוואר הרחם בנשים – ביצוע בדיקת PAP פעם בשנה מגיל 21 או שלוש שנים מתחילת קיום יחסי מין, המוקדם מביניהם. מגיל 30 יש לבצע את הבדיקה אחת לשלוש שנים; לגילוי סרטן הערמונית בגברים – בדיקה גופנית דרך פי הטבעת וכן בדיקת PSA – לביצוע פעם בשנה מגיל 50. לאבחון סרטן המעי הגס מבוצעים כמה סוגי בדיקות לגברים ונשים כאחד: בדיקת דם סמוי בצואה – פעם בשנה מגיל 50, חוקן בריום – פעם בחמש שנים מגיל 50 וקולונוסקופיה – פעם בעשור, מגיל 50. בתחום הדרמטולוגי נהוג להפנות לביצוע ביופסיה נגעי עור חשודים וברי-סיכון.

היעדר הפניה לבדיקות אלה או איחור בהפניה עשויים לעלות כדי רשלנות.

הנזק אשר עשוי להיגרם כתוצאה מאיחור באבחון מחלת הסרטן מתבטא בדרך כלל באובדן סיכויי החלמה כיוון שמחלת הסרטן מעצם טבעה מתפשטת, ולכן אי איתורה במועד מוביל להתרחבות הגידול ושליחת גרורות לאיברים נוספים בגוף. עקב כך נזקק החולה לטיפולים אגרסיביים יותר, אונקלוגיים וכירורגיים כאחד, אגב פגיעה בסיכויי ההחלמה וקיצור תוחלת החיים. הנזק יימדד לפיכך ברמת החמרתה של המחלה בשל האיחור באבחון.

במקרים כגון אלה אפשר לייחס את מלוא הנזק הנובע מהגידול הממאיר לרשלנות רפואית, אם זו מנעה אבחון מוקדם.

אבחון שגוי של המחלה
לאחר גילוי המחלה נדרש אבחון מדויק של סוג הסרטן המדובר ועמידה על שלב התפשטות המחלה, זאת כדי להתאים את הטיפול היעיל ביותר בנסיבות המקרה.

לצורך כך מבוצעות בדיקות שונות המלמדות על סוג הגידול, מיקומו, מידתו ואופן התפשטותו, בהן בדיקות הדמיה כמו רנטגן, אולטרסאונד ו-MRI, ביופסיה ומיפוי PET.

פענוח בלתי נכון של בדיקות ועקב כך אבחון מוטעה של סוג המחלה עשויים להוביל למתן טיפול רפואי בלתי מתאים או לאיחור בטיפול.

 

טיפול שגוי במחלה

אף אם הבדיקות פוענחו כראוי והמחלה התגלתה בזמן, מתן טיפול בלתי מתאים אשר אינו עולה בקנה אחד עם סטנדרט רפואי סביר, או טיפול שניתן שלא לצורך והסב נזק, עשויים לעלות כדי רשלנות רפואית. בכלל זה מתן טיפול ניסיוני או טיפול אגרסיבי מדי על-ידי מומחה בתחום האונקולוגיה.

כמו כן עשוי להתרחש כשל בהיבט קביעת שלב המחלה אשר עלול להוביל לאי טיפול או למתן טיפול בלתי מתאים.

האתגר שבהוכחת רשלנות רפואית בתביעות אונקולוגיות

לצורך ביסוס עוולת הרשלנות נדרשת הוכחת התקיימותם של שלושת רכיבי העוולה, כלומר קיום קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק הנטען.

במקרים של כשל באבחון מחלת הסרטן או איחור באבחון המחלה ישנו קושי להוכיח כי התרשלות הרופא המטפל הובילה לתחלואת המטופל ולגרם הנזק בין אם באי מניעת המחלה בין אם בפגיעה בסיכויי ההחלמה. כלומר, לא תמיד יש בכשל הטיפולי כדי להקים עילת תביעה מכוח עוולת הרשלנות המנויה בפקודת הנזיקין.

בית המשפט יבחן את התנהלות הרופא ושיקול הדעת שהפעיל ביחס לפרקטיקה הנהוגה בענף הרפואי ולפי הידע הרפואי שהיה קיים בתקופה שבה התרחש המקרה. בהתאם להחלטתו יטיל בית המשפט אחריות על הרופא ועל המוסד הרפואי המעסיק אותו במסגרת עקרון האחריות השילוחית.

 

הגשת תביעת רשלנות רפואית באונקולוגיה

לצורך הגשת תביעה בתחום יש להתבסס על חוות דעת מטעם אונקולוג מומחה המפרטת את הרשלנות שארעה והפגיעה בסיכויים לריפוי המחלה שנגרמה בעקבותיה.
 

משרדנו מומחה בהגשת תביעות רשלנות רפואית בתחום האונקולוגיה. אנחנו כאן, בשבילכם | צרו קשר לייעוץ אישי