רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון

אם נגרם לך, לעובר שלך או לתינוקך נזק חמור שיפגע או עשוי לפגוע באיכות חייך או באיכות חייו של התינוק, והינך סבורה שמקורו של הנזק הזה ברשלנות רפואית שנעשתה במהלך ההיריון או הלידה, את מוזמנת ליצור קשר עם עורך דין רשלנות רפואית בטלפון 02-6542255, או להשאיר פרטים בטופס, ואנחנו ניצור עמך קשר בהקדם.

מהי רשלנות רפואית בהיריון?

רשלנות רפואית בהיריון מתמקדת בתקופה שלפני ההיריון, במשך ההיריון ובזמן שקודם ללידה - מעקב ההיריון.

רשלנות רפואית בהיריון יכולה להתבסס על מקרים של אי-אבחון או אבחון מאוחר - של בעיות או מומים אצל העובר או האם, שעולים במשך ההיריון.

האבחון השגוי או הלקוי ותוצאותיו יכולים לנבוע מבדיקות שבוצעו בצורה רשלנית, כאלו שלא בוצעו כלל או מניהול רשלני של מעקב ההיריון - כמו טווח פגישות רחוק מדי של האם עם הרופא מבצע המעקב או מעקב שאיננו תואם את רמת הסיכון של ההיריון "הריון בר סיכון". 

כו כן, אי ביצוע בדיקות חיוניות במהלך ההיריון, אי אבחון מומים שניתן לזהותם בבדיקות שגרתיות או בבדיקות רפואית שניתן היה ניתן להציע לאם לבצע במהלך ההיריון, ולא ביצעה (פס"ד ערן סידי).

תנאי הסף להתקיימות רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהיריון עלולה להביא לנזקים עצומים - למותו של העובר או ללידה של עובר עם נזק מוחי, או לעובר שסובל מפגם או תסמונת שאותם צריך וניתן היה לזהות, בזמן ההיריון.

הרשלנות נקבעת כאשר תינוק נולד עם מום קשה או מחלה קשה – וניתן להוכיח שאפשר היה למנוע זאת - אם הצוות הרפואי היה פועל כיאות ובהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת.

משרדנו מומחה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית בלידה ובהיריון, אנחנו כאן, בשבילכם! צרו קשר עוד היום וקבלו את הכלים וההכוונה המתאימה לארגון כלל המסמכים הדרושים והסבר על תהליך הגשת התביעה בצורה עניינית ומסודרת.

מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בהריון 

בכל הנוגע לרשלנות רפואית בהיריון, יש כמה סוגים של מקרים נפוצים יחסית, אשר מהווים את מרבית התביעות בנושא. אם את מזהה את עצמך באחד או יותר מהמקרים להלן, אנו מציעים לך ליצור קשר עם משרדנו.

תסמונת אשרמן

מקרה של צלקות ופגיעות ברירית הרחם, שיכולה להביא לכאבים מוגברים בזמן מחזור ואף לאי פוריות. תסמונת אשרמן לרוב נגרמת כאשר מתבצעת גרידה של ולד לסיום היריון, או להוצאת שליה שלא השתחררה בלידה. הרשלנות בהקשר זה לרוב נסבה כאשר:

  1. ביצוע הגרידה נעשה שלא כראוי.
  2. הרופא המיילד לא הקפיד לוודא שלא נשארה שליה בזמן הלידה.
  3. לא הועבר כל המידע ליולדת בטרם ביצוע הגרידה.
  4. אבחון מאוחר של תסמונת אשרמן, לאחר שנגרמו לאישה נזקים בלתי הפיכים.

לידת פג

כאשר ולד נולד לפני השבוע ה-37 להיריון, או שנולד במשקל הנמוך מ-2.5 ק"ג, הספרות הרפואית מגדירה אותו כפג. ככל שמדובר בפג, הוא חשוף מעצם היותו לסכנות בריאותיות שונות בשבועות הראשונים שלאחר לידתו, ובמידה פחותה במשך שארית חייו. הרשלנות הרפואית בהקשר של לידת פג:

  1. כאשר הרופא המלווה את האם בהיריון התרשל בליווי (לא הפנה לביצוע בדיקות נחוצות, לא נתן הנחיות מתאימות וכדומה), מה שהביא לכך שהילד נולד פג.
  2. מתן חומר זירוז לידה לאם שלא לצורך, מה שהביא לכך שהילד נולד פג.

תשניק סב-לידתי (היריון)

 מדובר בסיבוך רפואי בו במהלך ההיריון נגרם לעובר מחסור בחמצן. תשניק סב לידתי יכול להביא למספר מומים בתינוק, לרבות פגיעה מוחית בלתי הפיכה, ואף למותו בעת הלידה או בטרם לה. הרשלנות הרפואית בהקשר של תשניק סב-לידתי בהיריון:

  1. אבחון מאוחר וזיהוי מאוחר של התסמינים שיכולים להוביל לתשניק סב-לידתי (למשל, סיבוכים של חבל הטבור).
  2. חילוץ מאוחר של הוולד מרחם אמו.
  3. זיהוי מאוחר של מצוקה עוברית לקראת הלידה.

בדיקת צ'יפ גנטי (CMA)

בדיקה המבוצעת במהלך ההיריון, לצורך איתור פגמים גנטיים בעובר, כגון מחסור או עודף בכרומוזומים וכן מצבים גנטיים נוספים, שיכולים לתת להורים את האפשרות לבחור לעשות הפלה במקרה שישנו פגם גנטי. מדובר בבדיקה פחות מסוכנת ממי שפיר, המאפשרת לגלות דברים שלא יכולים להתגלות בבדיקת מי שפיר. הרשלנות רפואית בהקשר של בדיקת CMA היא לרוב אי הפנייה, או לכל הפחות אי יידוע של האם בעניין בדיקת CMA. מדובר בבדיקה לא מסוכנת, שאין סיבה לא לעשותה.

הולדה בעוולה ורשלנות בייעוץ גנטי

הולדה בעוולה הינו מצב משפטי בו קיימת להורים עילת תביעה כנגד רופא, אשר בגין התנהלות לא מקצועית כזו או אחרת מצידו, נמנעה מן ההורים האפשרות לבצע הפלה, וכתוצאה מכך נולד תינוק עם מום מולד, מסוג אשר מנוי ברשימת הקריטריונים המותרים להפלה בוועדה להפסקת היריון. בתביעות מסוג זה, נדרש להוכיח קשר סיבתי בין התרשלות הרופא, לבין חוסר היכולת של ההורים להחליט על הפסקת היריון מבעוד מועד.

מוות של העובר

לעיתים היריון ולידה מסתיימים לצערנו במותו של העובר. בכל פעם שיש קשר בין התנהלות הצוות הרפואי במעקב ההיריון או בבית החולים לקראת הלידה, לבין מותו של העובר, עומדת לזכות ההורים עילת תביעה בגין כך. 

מצוקה עוברית

מצוקה עוברית הינו שם כולל למספר מצבים בהם העובר אינו מקבל חמצן באורח תקין; יתכן ומדובר בקשרים בחבל הטבור, יתכן והיפרדות שלייה מוקדמת וייתכנו מצבים נוספים ופחות שכיחים. הרשלנות הרפואית השכיחה בהקשר של מצוקה עוברית: 

  1. ניטור לא נכון של קצב הלב של העובר. 
  2. אי ביצוע בדיקת PH לבדיקה של זרימת הדם לעובר. 
  3. הימנעות משינוי תנוחת היולדת.
  4. הימנעות ממתן חמצן ליולדת, או מתן חמצן רק כאשר כבר מאוחר מדי.
  5. עיכוב בביצוע של ניתוח קיסרי, למרות שהיו סימנים לכך שהיה לבצע הליך זה.

רשלנות רפואית בסקירת מערכות

סקירת מערכות הינה בדיקת אולטרסאונד המבוצעת באם בשבועות 19–25 להיריון. הבדיקה נועדה לזהות מומים אפשריים באיבריו של העובר. רשלנות רפואית שכיחה בהקשר של סקירת מערכות:

  1. מצבים בהם ניתן היה לזהות מום בסקירה, אך זה לא זוהה.
  2. אי שיקוף הממצאים ליולדת בצורה מקיפה, כך שהאם לא ידעה שעליה לבצע בדיקות המשך או לנקוט באי אילו צעדים.
  3. אי ביצוע של סקירה איכותית ומקיפה, כך שלא הייתה אפשרות לגלות את המומים.

תסמונת וקטר (VACTERL association)

מדובר במקבץ של מומים מולדים המתרחשים בו זמנית, אשר הצטברותם מעידים כי ככל הנראה מדובר בתסמונת וקטר. מדובר במומי שלד, פי טבעת סגור, מומים בכליות, בקנה הנשימה ובגפיים. חלק מהסימנים ניתנים לזיהוי בבדיקת אולטרסאונד, ולכן כאשר ילד נולד עם תסמונת וקטר, סביר שקיימת להורים עילת תביעה בשל אבחון שגוי בבדיקות אולטרסאונד, או היעדר של המשך בדיקות כאשר עלו ממצאים חשודים בעובר (אי תקינות של אקו לב למשל).

תסמונת דאון

מדובר בתסמונת גנטית שכיחה יחסית, הנובעת מפגם בכרומוזום 21 של העובר. הבדיקה ניתנת לזיהוי באופן כמעט ודאי על ידי ביצוע של בדיקת מי שפיר. לרוב הרשלנות הרפואית בהקשר זה נובעת מאי הפנייה של האם לביצוע בדיקה, כאשר האם הייתה מצויה באחת מקבוצות הסיכון לוולד עם תסמונת דאון. לרוב מצב זה נדון בטענה של הולדה בעוולה.

רשלנות רפואית בגרידה

 לעיתים, במצבים בהם מתבצעת גרידה לאחר הפסקת היריון, נגרם לאישה נזק רפואי, כתוצאה מהתנהלות רשלנות של הרופא המבצע. רשלנות רפואית בגרידה נפוצה במקרים הבאים:

  1. פרפורציה בדופן הרחם- לעיתים נגרם ניקוב בדופן הרחם בעת ביצוע הבדיקה. אין הכרח שמדובר ברשלנות, אך ישנה חזקה כזאת, וחשוב לבדוק זאת. מעבר לכך, אם נגרם ניקוב בדופן הרחם, ישנה חשיבות להתנהלות הרופא בעת האירוע.
  2. הותרה של שאריות ברחם- לעתים, וכתוצאה מרשלנות רפואית, נותרות שאריות של העובר או השלייה ברחם, מה שיכול לגרום לנזקים לאם בהמשך. 
  3. מעקב רפואי לוקה בחסר אחר המטופלת- לעתים האם מתלוננת על כאבים או על תסמינים אחרים שיכולים להוות עדות לבעיה רפואית, והצוות הרפואי לא מאבחן מצבים אלו בזמן המתאים, מה שעשוי לגרום לנזק.