בתחום הרפואה נודעת חשיבות רבה לתפקידו של רופא המשפחה. על פי רוב יהיה זה הגורם הראשון אשר איתו ייפגש המטופל ובפניו ישטח את תלונותיו. רופא המשפחה הוא בבחינת הגורם הממיין, אשר מבצע אבחנה מבדלת לקביעת הבעיה שממנה סובל החולה. על פי החלטתו של רופא המשפחה ייקבע המשך הטיפול, והוא זה שיפנה את המטופל לביצוע בירור רפואי מקיף יותר. רשלנות של רופא המשפחה עשויה להיות בעלת השלכות מהותיות על בריאותו של המטופל.

עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית נגד רופא משפחה

ישנם כמה סוגי כשלים מרכזיים בהתנהלותו של רופא המשפחה, אשר עשויים לבסס עילה של רשלנות נגדו, בהם:

חוסר אבחון או אבחון מאוחר של מצב המטופל או הבעיה הרפואית שממנה הוא סובל – עקב התעלמות של רופא המשפחה מתלונותיו של המטופל או הקלת ראש בהן, אשר הובילו להחמרת הבעיה הרפואית שממנה סובל המטופל, לעיתים תוך גרימת נזק בלתי הפיך.

אי מעקב אחר תוצאות בדיקות שאליהן רופא המשפחה הפנה את המטופל – הכוונה היא לחוסר ניהול מעקב אחר תוצאות בדיקות שאליהן הופנה המטופל, אי עיון בהן תוך פרק זמן סביר או חוסר התייחסות לממצאים מחשידים העולים מהבדיקות. כל אלה עלולים להוביל לאיבוד זמן יקר, איחור באבחון המחלה ובמתן הטיפול הנדרש אשר עשויים לגרום למטופל נזק בלתי הפיך.

חוסר התעדכנות בידע רפואי – מרופא המשפחה נדרש שיהא מעודכן בידע הרפואי העכשווי בתחומי רפואה שונים כדי שיוכל להפנות את המטופל להמשך בירור מתאים.

אי לקיחת אנמנזה מפורטת ומקיפה מהמטופל לגבי מצבו ועברו הרפואי – כלומר בירור הלוקה בחסר של קורותיו הרפואיים של המטופל ורקעו הבריאותי – אישי ומשפחתי כאחד. הדבר עשוי להוביל לכשל או איחור באבחון הבעיה הרפואית של המטופל.

חוסר התחקות אחר קבוצות סיכון שעימן נמנה המטופל – אשר צריכות להדליק "נורה אדומה" אצל הרופא, למשל: היסטוריה משפחתית של מחלת הסרטן או מחלות לב, עודף משקל של המטופל, תמונת דם המצביעה על כולסטרול וטריגליצרידים ברמה גבוהה, עישון, יתר לחץ דם, גילו ומגדרו של המטופל – בשל התקיימותם של גורמי סיכון אלה נדרש רופא המשפחה להפנות את המטופל לבדיקות סקר מתאימות במסגרת רפואה מניעתית.

מתן תרופה בעלת התוויה מנוגדת לרגישויות של המטופל – שעלולה לסכן את בריאותו או להחמיר את הבעיה הרפואית שעימה הוא כבר מתמודד.

אי הפניה לבדיקות המתחייבות – התייחסות מקלה של רופא המשפחה לכאבים ותסמינים שמתאר המטופל עשויה שלא להוביל להפניית החולה לבדיקות מקיפות הנחוצות לבירור הבעיה.

אי הפניה לרופאים מקצועיים כנדרש – כאשר הבעיה הרפואית המאובחנת אינה במסגרת תחום התמחותו של רופא המשפחה, מצופה ממנו להפנות את המטופל להמשך בירור רפואי אצל רופא מקצועי מתאים, לפי סוג הבעיה או האיבר הנפגע.

המבחן המשפטי

בית המשפט יעמוד את התנהלותו של רופא המשפחה בראי מבחן הרופא הסביר. נקודת המוצא היא שרופא משפחה אינו מצופה למומחיות בתחומי ההתמחות השונים, אך נדרש ממנו שלא להסתפק בתלונות ובתסמינים שמציג בפניו המטופל אלא להיות פעיל וליזום בירורים נוספים, לחקור ולדרוש מאת המטופל כדי להתחקות אחר מקור הבעיה הרפואית. עם זה ובשל הרצון להימנע מתופעה של "רפואה מתגוננת" במסגרתה נשלח המטופל לבדיקות מיותרות, בוחן בית המשפט את חובת הזהירות המוטלת על הרופא באופן שקול ומדוד.

משרד עורכי דין איתי גבעון מומחה בהגשת תביעות רשלנות רפואית של רופאי משפחה. אנו מתייעצים עם טובי המומחים בתחום אשר על בסיס חוות דעתם מוגשת תביעה מנומקת ומפורטת המבססת את הקשר הסיבתי שבין התנהלות רופא המשפחה ובין הנזק שנגרם, ומגדילה את הסיכוי לקבלת פיצויים משמעותיים בתביעות מסוג זה.

אנחנו כאן, בשבילכם | צרו קשר לייעוץ אישי עם עורך דין רשלנות רפואית מומחה מטעמנו.