לעתים קרובות מוגשות לבית המשפט תביעות במקרים בהם לא הייתה הסכמה מדעת לטיפול רפואי, לפני קבלתו. המונח: "הסכמה מדעת", שמעוגן בחוק זכויות החולה, מתייחס לזכות שיש למטופל להחליט אם לקבל או לדחות טיפול כלשהו, רק לאחר שהמטפל מסר לו מידע מדויק על מצבו הרפואי, על הטיפול ותוצאותיו. החולה אמור להיות מסוגל להבין מהי מטרת הטיפול, איך מבצעים אותו, כיצד הוא אמור לשפר את מצבו, מהם סיכויי ההצלחה ומהם הסיכונים הכרוכים בטיפול הזה.
רק לאחר כל אלה, יוכל החולה להגיע להחלטה מושכלת - אם לקבל את הטיפול או לסרב לו.
חוק זכויות החולה, הוא חוק משמעותי וחשוב ביותר, אשר בעצם חיקוקו בוצעה הסדרה של זכויותיו של חולה, אל מול חובותיו של מעניק הטיפול הרפואי, ומהווה אבן דרך חשובה בכל הנוגע ליחסים בין מטופל למטפל:
הזכות לטיפול רפואי - כל אדם שנזקק לכך זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, בשגרה - על פי הנהוג, ובמצב חירום - ללא תנאי, ללא אפליה כלשהי. מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו וכן לקבל דעה נוספת לעניין הטיפול בו ולעבור למטפל או מוסד רפואי אחר, תוך שיתוף פעולה של המטפל או המוסד הקודם.
בדיקה/טיפול במסגרת פרטית - על הרופא ליידע בדבר בדיקות - בין שהן כלולות בסל הבריאות ובין שכרוכות בתשלום, וליידע אודות מגבלות הבדיקה השגרתית ועמידה על יתרונות הבדיקה הפרטית.
הזכות לבחירה - זכות הבחירה נתונה למטופל, במסגרת הרפואה הציבורית ובמסגרת הרפואה הפרטית. חשוב לזכור, מטופל שמתייעץ עם רופאיו אינו מבקש בהכרח שיחליטו למענו. על-כן, אל לרופא לצאת מתוך הנחה שהמטופל אינו רוצה או איננו מסוגל להגיע בעצמו לכלל הכרעה, כזאת שנסמכת על שיקולים שרלוונטיים לו.
היקף חובת הגילוי, בדיקה או טיפול, במסגרת ציבורית
היקף המידע נקבע על פי סטנדרט החולה הסביר. קורה, לפעמים, שעל המטפל חלה חובה ליידע את המטופל לגבי קיום חלופות טיפוליות, או בדיקות במסגרת שירות רפואי פרטי. נדגיש, חובה זאת חלה גם ביחס לטיפולים שנמצאים מחוץ לתחום ישראל, אם הם יכולים לסייע, והם אינם זמינים במסגרות הציבוריות בארץ.
החוק קובע שאין לתת טיפול רפואי כלשהו, למעט מקרים חריגים, ללא טופס הסכמה מדעת. ההסכמה תהיה מרצון, כמובן, אבל איננה חייבת להיות מסובכת: כשמדובר בפעולות פולשניות נדרשת חתימה על טופס כתוב.
בית המשפט העליון קבע במס' מקרים לאחרונה שניתן לזכות בפיצוי בעקבות פגיעה באוטונומיה של החולה, שלא הוסברו לו הסיכונים שכרוכים בטיפול הרפואי, גם אם היעדר ההסבר לא גרם לו נזק. בית המשפט קבע שמצב כזה מצדיק פיצוי - משום שכלשונו: "אדם אינו חפץ".
איתי גבעון עורך דין רשלנות רפואית מומחה בייצוג תובעים בתביעות רשלנות רפואית בגין פגיעה באוטונומיה והיעדר הסכמה מדעת, אנחנו כאן, בשבילכם | צרו קשר לייעוץ אישי