החוק הכיר בנסיבות מסוימות שבהן תאונת דרכים אשר התרחשה בדרך לעבודה או חזרה ממנה תוכר כתאונת עבודה. במצבים אלה קמה זכאות לקבלת פיצוי מהביטוח הלאומי, וגם מחברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה.
אימתי תאונת דרכים תיחשב לתאונת עבודה? למדו על זכויותיכם במדריך המלא.
ההגדרה המשולבת
תאונת דרכים תוכר כתאונת עבודה שעה שאירעה במהלך העבודה ובמסגרתה, זאת בין אם מדובר באדם שמקצועו מחייב נהיגה בין אם לאו. להלן דוגמאות למקרים שעשויים להיכלל תחת הגדרה זו:
- מקצוע המחייב נהיגה – תאונה שאירעה לנהג במסגרת עבודתו כנהג אוטובוס, נהג משאית או שליח הרכוב על קטנוע.
- מקצוע שאינו מחייב נהיגה – תאונה שהתרחשה במהלך נסיעה בדרך לעבודה, לפגישת עבודה או בדרך מהעבודה חזרה הביתה.
- תאונה שאירעה לנוסע ברכב גם אם אינו הנהג – כמו תלמיד שישב במושב האחורי במהלך שיעור נהיגה.
- תאונה שאירעה לאו דווקא בנהיגה – גם תאונה שהתרחשה אגב הליכה ברגל בדרך לעבודה עשויה להיות מוּכרת כתאונת דרכים.
- תאונה בכל כלי רכב – פקודת התעבורה והתקנות מכוחה מתייחסות הן לכלי רכב בכלל, מכני או נגרר על-ידי רכב או בהמה הן לכלי רכב מנועי. לפיכך גם תאונה שאירעה אגב נסיעה על אופניים, תלת-אופן, סגווי (רְכִינוֹעַ) או אמצעי תעבורה אחר בדרך לעבודה תוכר כתאונת עבודה המצמיחה זכאות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. כאשר מעורב בתאונה כלי רכב מנועי קיימות שתי עילות תביעה: נגד המוסד לביטוח לאומי ונגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.
- תאונה בזמן שבין עבודות – תאונה אשר אירעה בדרך מעבודה אחת לעבודה שנייה של אדם העוסק בשתי עבודות.
- תאונה שאירעה בדרך לעבודה ממקום לינה לא קבוע – חוק הביטוח הלאומי מכיר במקום לינה גם אם הוא זמני ואינו קבוע כראשית הדרך לעבודה. מכאן שאם אירעה תאונה ברכב הפרטי, בכלי תחבורה ציבורי או ברגל בדרך ממקום הלינה לעבודה או חזרה ממנה, היא תוכר כתאונת עבודה.
המבחן המשפטי
למעשה, כל תאונה אשר אירעה במסגרת זמני העבודה, קרי מרגע היציאה לעבודה ועד החזרה ממנה, תוכר הן כתאונת דרכים הן כתאונת עבודה. התנאי לכך הוא שהתאונה התרחשה במהלך המסלול הרגיל של הנפגע, וללא ביצוע סטייה מהדרך המקובלת למטרות אחרות.
'סטייה מהדרך המקובלת' – מהי?
תאונה שאירעה אגב סטייה קלה מהדרך הרגילה בדרך לעבודה או חזרה ממנה תוכר כתאונת עבודה, אולם סטייה של ממש מהדרך המקובלת, אשר בוצעה שלא למטרת מילוי התפקיד או מילוי חובות כלפי המעביד, לא תוכר כתאונת עבודה. יחד עם זה החוק קובע כמה חריגים שבהם גם סטייה של ממש מהדרך המקובלת תוכר כתאונת עבודה:
א. מילוי חובה כלפי המעביד – כך במקרה שהמעביד ביקש מהעובד לרכוֹש משהו עבור העבודה/ לבצע סידור כלשהו עבור העבודה, ובדרך לביצוע הדבר התרחשה תאונה.
ב. ליווי ילדים לגן או למעון – ביצוע סטייה מהדרך לצורך זה יוכר כתאונת עבודה אף אם הדבר מצריך סטייה מהמסלול המקובל לעבודה.
ג. למטרת קיום מצוות תפילה בבוקר – בנסיבות שבהן אירעה תאונה בדרכו של אדם לקיום תפילת בוקר החוק רואה בתפילה פעולה נלווית בדרך לעבודה, והאירוע יוכר כתאונת עבודה. חשוב להדגיש כי מדובר בתפילת בוקר בלבד ולא בתאונה אשר אירעה בדרך לתפילת מנחה או ערבית, אשר לא תוכר כתאונת עבודה.
זכאות לפיצויים – עובד שכיר או עצמאי
חוק הביטוח הלאומי קובע זכאות שווה לפיצוי עובד שכיר או עצמאי אשר נפגע בתאונת דרכים בדרך לעבודה או חזרה ממנה. אולם, שעה שזכאותו של העובד השכיר קמה באופן אוטומטי, על עובד עצמאי חלה חובת רישום עצמאית ונפרדת, קרי נדרש רישום מוקדם לצורך קבלת פיצוי. הלכה למעשה על עובד עצמאי לגשת לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריו, להירשם כעצמאי ולשלם דמי ביטוח כנדרש על פי חוק. אז יהיה זכאי לקבלת פיצוי בגין תאונת דרכים בדרך לעבודה או חזרה ממנה כאילו הייתה תאונת עבודה. אי דיווח על הכנסות כעצמאי עלול לפגוע בזכאות של עצמאי לקבלת פיצויים אם יזדקק לכך במקרה שכזה.
בהיבט החלת המבחן המשפטי: שלא כמו עובד שכיר אשר מקום עבודתו קבוע ושעות עבודתו קבועות, דבר המקל על בחינת התנאים אם תאונת דרכים עולה כדי תאונת עבודה, עובד עצמאי עשוי להיתקל בקושי רב יותר להוכיח שהתאונה אירעה במסגרת העבודה. זאת מאחר שלמרבית העובדים העצמאיים אין מקום עבודה קבוע ו/או שעות עבודה מוגדרות. מצב דברים זה מקשה על בדיקה אם התאונה שאירעה בנסיעה או הליכה ממקום הלינה לעבודה או חזרה ממנה עולה כדי תאונת עבודה.
תאונת דרכים ברכב פרטי בדרך לעבודה – הגשת תביעה
אלה הן הנסיבות הקלאסיות של תאונת דרכים אשר תוכר כתאונת עבודה. במקרה זה לנפגע עילת תביעה כפולה נגד שני גורמים: 1. המעביד וביטוח לאומי 2. מבטחת הרכב בביטוח חובה, שהיא במקרה זה צד ג.
התביעה תתבצע במקביל: הן מול הביטוח הלאומי, המפצה לרוב בשיעור חלקי של עד 75% על הנזק הן מול החברה המבטחת את הרכב – כדי לקבל את היתרה. חשוב להדגיש כי אין מדובר בכפל פיצוי, כלומר סך הפיצוי שאפשר יהיה לקבל מחברת הביטוח ומהמוסד לביטוח לאומי לא יעלה על 100% מהנזק.
נפגע אשר מסיבה זו או אחרת מחליט שלא להתייחס לתאונה כאל תאונת עבודה ובוחר לתבוע רק את החברה המבטחת את הרכב, עלול להתמודד עם מצב שבו החברה המבטחת מעלה טענת הגנה בגין 'אי הקטנת נזק'. משמעות הדבר היא כי הנפגע לא פנה לביטוח הלאומי לקבלת פיצוי אשר היה עשוי להקטין את גובה הפיצוי שעל חברת הביטוח לשלם לו עבור נזקי התאונה. אם יימצא שכך היה בית המשפט עשוי לערוך 'ניכוי רעיוני' (וירטואלי) לסכומים שהנפגע היה צריך לקבל מהביטוח הלאומי, ולהפחית אותם מסך הפיצוי, כך שחברת הביטוח לא תישא בכל הפיצוי אלא רק ביתרה. הנפגע יופנה חזרה לביטוח הלאומי לקבלת 75% מסך הפיצוי, אולם הוא חשוף לסכנת התיישנות שכֵּן את התביעה לביטוח הלאומי יש להגיש במהלך שנה ממועד קרות התאונה, ולעתים עד סיום ההליך בבית המשפט הנפגע עשוי להפסיד את כל זכויותיו בביטוח הלאומי.
מה עליי לעשות במקרה של פגיעה בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה?
כאשר מתרחשת תאונת דרכים בדרך לעבודה או חזרה ממנה, על הנפגע לפעול לפי השלבים האלה:
- פנייה בהקדם וללא שיהוי לקבלת טיפול רפואי – הדבר מסייע בתיעוד הבעיות הרפואיות בזמן אמת ותיאור מהימן של התאונה ונסיבות התרחשותה, אותן יש לפרט במדויק בפני הצוות הרפואי ולציין שמדובר בתאונה אשר אירעה בדרך למקום העבודה או חזרה ממנו. השתהות בקבלת טיפול רפואי עשויה להשפיע לרעה על הסיכוי שהתאונה תוכר כתאונת עבודה.
- הודעה למעסיק על קרות התאונה – יש לעדכן את המעסיק ולמלא עמו 'טופס ביטוח לאומי 250' אשר בו מופיעים פרטי התאונה ומהווה אישור של המעסיק על התרחשותה.
- הנפקת תעודה רפואית עבור נפגע עבודה – תשמש אסמכתה עבור המוסד לביטוח לאומי לצורך תשלום דמי הפגיעה.
- פנייה למשטרה כדי להוציא דו"ח תאונה – הנפגע מתבקש להציג במשטרה את פרטי התאונה, שמות המעורבים בה, ביטוחים ומסמכים רפואיים רלוונטיים כדי לקבל דו"ח משטרתי המציין את פרטי התאונה ומאשר אותם.
- שמירה ותיעוד של כל מסמך רפואי אודות בדיקה או טיפול הקשורים בתאונה – חשוב לציין בפני הרופא את הכאבים בעקבות התאונה ולוודא שהדברים נרשמים במסמכים הרפואיים באופן מדויק.
- הגשת תביעה לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה ותשלום דמי פגיעה – יש להגיש לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגורי הנפגע 'טופס ביטוח לאומי 200' בצירוף שאר הטפסים לאחר מילויים והמסמכים הרפואיים הקשורים לפגיעה, יחד עם תעודה רפואית לנפגע בעבודה שהונפקה, חתומה על ידי הרופא המטפל וכן עותק של דו"ח המשטרה ומסמכים נוספים אשר יכולים לתרום להוכחה שהתאונה הייתה תאונת עבודה.
- בחינת נסיבות התאונה על-ידי המוסד לביטוח לאומי והחלטה אם מדובר בתאונת עבודה – נטל ההוכחה כי התאונה אירעה בשעות העבודה, בדרך אל העבודה או חזרה ממנה, מוטל על הנפגע.
- הגשת תביעת נזיקין אזרחית נגד חברה המבטחת את צד ג שהיה מעורב בתאונה ואינו המעסיק הישיר – לצורך קבלת פיצוי בגין נזקים שהביטוח הלאומי אינו מכסה אותם. לייעוץ בעניין ניהול הליך כזה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין.
הטיפול בתביעה וזכאות הנפגע
מבחינת ההליך, הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה זהה להליך הגשת תביעה בגין תאונת עבודה. גם הזכאות היא כשל פגיעה בתאונת עבודה אחרת, וכוללת:
- דמי פגיעה: תשלום עבור ימי המחלה בגין הפציעה בעקבות התאונה.
- אם נגרמה נכות עקב התאונה קמה זכאות לקבלת גמלה עבור הנכות: בין 19%-9%
נכוּת – זכאות לקבלת מענק חד-פעמי, מעל 20% נכוּת – זכאות לקצבה חודשית. הן המענק הן הקצבה מבוססים על שכרו של הנפגע.
לאן כדאי יותר להגיש את התביעה?
יש המתלבטים בין הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי או לחברת הביטוח. היתרון המיוחס להגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי הוא העובדה שבהליך זה ישנן שתי ערכאות ערעור: על החלטת הוועדה הרפואית אפשר לערער לוועדה הרפואית לערערים, ועל החלטת ועדה זו אפשר לערער לבית הדין לעבודה. החיסרון המיוחס להגשת תביעה לביטוח הלאומי הוא העובדה שהוועדות הרפואיות נוטות לפסוק אחוזי נכות נמוכים, כאשר לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים דרגת נכות רפואית אשר נקבעת על-ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי תחייב את בית המשפט בתביעה אזרחית לפי חוק זה. במצב הדברים האמור, הפיצויים שייפסקו על ידי בית המשפט יהיו נמוכים יחסית. לכן יש המעדיפים להגיש תחילה תביעה אזרחית נגד חברת הביטוח. במקרה זה בית המשפט ממנה רופא מומחה מטעמו, מוסכם ואובייקטיבי, אשר קובע את דרגת הנכות. זו לרוב גבוהה מדרגת הנכות שקובעת הוועדה מטעם המוסד לביטוח לאומי, ובהתאם לכך הפיצויים שייפסקו יהיו גבוהים יותר.
אם בוחרים להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי חשוב להביא למקסימום את הזכויות בוועדה, להציג בפניה את מלוא הנתונים והפגיעות עקב התאונה, ואף להצטייד בחוות דעת מומחה חיצוני במידת הצורך.
בכל דרך שבה תבחרו – בנושא רגיש זה מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום, אשר יבחן את המקרה לגופו וימליץ על מסלול התביעה הכְּדָאִי ביותר לנפגע, המסלול שבמסגרתו יוכל הנפגע לקבל את הפיצוי המרבי.
משרדנו בעל ותק ומומחיות בטיפול בתביעות בגין תאונות דרכים שהינן תאונות עבודה. אנחנו כאן, בשבילכם | צרו קשר לייעוץ אישי
