כיום, גורם התמותה השני בעולם לאחר מחלת הסרטן הוא הגורם הלבבי-קרדיולוגי. עם האירועים הלבביים העיקריים נמנים: תעוקת לב, התקף לב או אוטם שריר הלב. התפתחות הרפואה מאפשרת זיהוי ואבחון מוקדם של תהליכים גופניים העשויים להוביל להתפתחות אירוע לבבי, כאשר היבט הזמן מכריע בתחום זה, ובעל השלכות על הנזק שייגרם ועל סיכויי ההיוותרות בחיים.
עילות להגשת תביעת רשלנות רפואית בקרדיולגיה
חוסר אבחון או אבחון מאוחר של בעיה לבבית
ישנם תסמינים מובהקים אשר אמורים לעורר חשד להתקיימות אירוע לבבי בהם: כאב בחזה, כאב באזור היד השמאלית, כאבי צוואר, קוצר נשימה ועוד. לכן, שעה שאדם מתלונן על חלק מתסמינים אלה או על כולם בפני הגורם הרפואי שעימו הוא נפגש, בין אם יהא זה רופא משפחה או צוות חדר המיון בבית החולים, הדבר אמור להדליק נורה אדומה ולעורר חשד. מצופה מאותו גורם רפואי ראשוני לבצע אבחנה מבדלת נכונה ולהפנות את המטופל לביצוע בדיקות אבחון אלה:
בדיקת א.ק.ג (ECG) – מדובר בבדיקה פשוטה לאבחון אירוע לבבי, שעלותה נמוכה. את הבדיקה יכולה לבצע אחות קופת החולים, ותוצאותיה מתקבלות במקום.
בדיקת אנזימים בדם (CTG) – עלייתו של האנזים האמור בדם מעידה על התרחשות אירוע לבבי.
אי הפניה לביצע בדיקות אלה אשר בעקבותיה נגרם אירוע לבבי עשויה לעלות כדי רשלנות רפואית.
כמו כן נדרש הרופא המאבחן לקחת אנמנזה כנדרש ולהתחקות אחר גורמי סיכון של המטופל אשר עשויים להעיד על היכללותו בקבוצת סיכון להתפתחות אירוע לבבי. עם גורמים אלה נמנים: היסטוריה משפחתית של מחלות לב או בעיות קרדיולוגיות; עישון; רמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם; לחץ דם גבוה, משקל עודף ועוד.
הימנות על אחת מקבוצות הסיכון האלה מצריכה מהרופא לשלוח את המטופל לביצוע בדיקות דם וא.ק.ג. אחת לשנה כדי להתחקות אחר התפתחות אפשרית של מחלת לב, בפרט כשהמטופל הוא מעל גיל 40. שעה שהרופא אינו גובה מהמטופל אנמנזה כנדרש ומפנה אותו להמשך בירור מקיף בבית החולים במידת הצורך, ולאחר מכן המטופל לוקה באירוע לבבי, הדבר עשוי לעלות כדי רשלנות רפואית.
כשל באבחון בעיה לבבית
גם כאשר הרופא מפנה את המטופל לביצוע בדיקות אבחון נדרשות, מתחקה כראוי אחר האנמנזה של המטופל, אך אינו מפרש נכון את התסמינים הקליניים והנתונים הנוספים, או כשהרופא מתעלם מתלונותיו של המטופל אשר מיחושיו נותרים ללא מענה בתוך פרק זמן סביר, עשוי הדבר להעיד על רשלנות רפואית.
רשלנות בטיפול באירוע לבבי
אירועי לב המאובחנים במועד מטופלים לרוב באמצעות צנתור או ניתוח מעקפים בבית החולים. ביצוע הליכים רפואיים אלה שלא לפי הפרוצדורה הרפואית המקובלת, אגב החמרת מצבו הרפואי של המטופל או גרימת נזק נוסף, עשויים לעלות כדי רשלנות רפואית. דוגמאות לכשלים אפשריים: היווצרות קרע בשריר הלב במהלך פתיחה של בית החזה, השארת גוף זר בגוף החולה, אי עריכת בדיקות מקיפות נדרשות טרם ביצוע הניתוח; ליקויים בהשגחה על חולה מדמם לאחר צנתור, ביצוע פעולת יתר רפואית אשר גרמה לנזק ועוד.
היעדר הסכמה מדעת של המטופל
טרם ביצוע הליך לטיפול באירוע לבבי נדרשת השגת הסכמה מדעת של המטופל לביצוע ההליך. בכלל זה נדרש הצוות הרפואי להסביר למטופל על אודות הפרוצדורה הרפואית שהוא עומד לעבור (לרוב מדובר בהליך פולשני), הסיכונים הכרוכים בהליך והסיכויים להצלחתו, לצד קיומן של חלופות רפואיות אחרות לטיפול. ביצוע ההליך הרפואי אגב אי עמידה בדרישת הסכמה מדעת של המטופל עשוי להיחשב כרשלנות רפואית.
הגשת תביעת רשלנות רפואית באירועי לב
לצורך הגשת תביעה בגין רשלנות בטיפול באירוע לבבי יש להיסמך על חוות דעת מומחה רפואי מתחום הקרדיולוגיה.
משרד עורכי דין איתי גבעון מומחה בהגשת תביעות רשלנות רפואית בקרדיולוגיה, בעל ניסיון רב בתחום ועובד בשיתוף פעולה עם מומחים רפואיים מובילים.
אנחנו כאן, בשבילכם | צרו קשר לייעוץ אישי
