רשלנות רפואית בלידה שיתוק מוחין

רשלנות רפואית בלידה שיתוק מוחין

שיתוק מוחין ורשלנות רפואית

שיתוק מוחין (CP, (Cerebral Plasy, הוא שם אב לקבוצה של לקויות הנגרמות כתוצאה מנזק לרקמת המוח, ומוצאות ביטויין בתקשורת לקויה בין המוח לשרירי הגוף. נזק גופני זה עשוי להיגרם קרוב ללידה, במהלך הלידה ואף עד כשנתיים לאחר בואו של התינוק לעולם. שיתוק מוחין מתאפיין בנזק נוירולוגי קשה ובלתי הפיך הכולל לקויות מוטריות בעיקר בתפקוד הגפיים, אשר אליו עשויים להתלוות בין השאר עיוורון, פיגור שכלי, אי שליטה בסוגרים, אפילפסיה, קשיים בדיבור ועוד שיהיו מנת חלקו של היילוד למשך כל חייו.  
הסטטיסטיקה מלמדת כי שיעור הלידות בעולם המערבי המסתיימות בשיתוק מוחין עומד על בין 3-1 לידות מתוך כל אלף לידות. 
שיתוק מוחין לסוגיו מתאפיין בדרגות חומרה שונות, כתלות בהיקף הנזק המוחי שנגרם ובמיקומו במוח, ולו מחוללים רבים. לא תמיד שיתוק מוחין הוא תולדה של רשלנות רפואית, אולם יש נסיבות שבהן הוא נגרם כתוצאה מבעיות רפואיות שלא אותרו במהלך ההיריון; עקב סיבוכים במהלך הלידה העולים כדי רשלנות רפואית בלידה או בשל טיפול לקוי בתינוק לאחר הלידה. 

לקריאה נוספת ראו כתבה בנושא רשלנות רפואית בלידה.
 
שיתוק מוחין אבחון רשלני 

במקרים רבים שיתוק מוחין עשוי להיגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בשלבים השונים של ההיריון והלידה.
 
במהלך ההיריון

•    אי איתור במועד של פגם גנטי – במסגרת ייעוץ לזוג טרם ההיריון או בבדיקות במהלך ההיריון, אשר בשלו הרופא המטפל לא יידע את ההורים כדי שיוכלו לקבל החלטה אם הם מעוניינים בהמשך ההיריון או בהפסקתו. 

•    אי אבחון כראוי ו/או במועד של בדיקות שבוצעו במהלך ההיריון – דוגמת אולטרסאונד או סקירת מערכות. משמע חוסר פענוח נכון ובזמן של בעיה רפואית ממנה סובל העובר, כתוצאה מרשלנות רפואית בהיריון, ועקב כך חוסר יכולת לקבל החלטה לגבי הפסקת ההיריון או המשכו. לדוגמה: עיכוב בגדילת העובר ברחם עשוי להוביל לשיתוק מוחין. אי זיהוי הדבר במועד עלול להוביל לחוסר נקיטה בפעולות נדרשות כמו יילוד מוקדם של העובר והעברתו להמשך התפתחות כפג. 

•    טיפול מונע באם לצורך הארכת ההיריון – היות שפגות ידועה כאחד הגורמים לשיתוק מוחין. הכוונה היא לאיתור שהאם נמנית עם קבוצת סיכון ללידה מוקדמת דוגמת היריון מרובה עוברים או קיצור צוואר הרחם, ומתן טיפול תרופתי לאם בתכשירים מעכבי לידה כמו מגנזיום סולפט וכן זריקות להבשלת ריאות העובר למקרה של לידה מוקדמת.


לקריאה נוספת ראו כתבה בנושא רשלנות רפואית בהיריון


לפני הלידה

•    חוסר איתור בעיות בשליה ובחבל הטבור – כמו שליית פתח או אי ספיקה שלייתית, או בעיות בחבל הטבור כמו צניחתו. 
•    אי אבחון גורמים הקשורים באם – דוגמת אדמת, וירוס CMV, חוסר חמצן בדמהּ ועוד, ועקב כך אי מתן טיפול נדרש. 
•    אי מתן טיפול אנטיביוטי מקדים ללידה – שעה שהדבר נדרש עקב זיהום אצל האם.


במהלך הלידה

•    אי זיהוי של אותות מצוקה עוברית דוגמת האטות בדופק העובר, בשל מעקב לקוי אחר המוניטור. 
•    אי יילוד במהירות הנדרשת
•    סיבוכים בעת לידה וגינאלית שהובילו לאי אספקת חמצן לעובר. 
•    היעדר תגובה בזמן למקרים של מנח לידה בעייתי או עובר התקוע בתעלת הלידה אשר בעקבותיהם התעכבה התערבות רפואית נדרשת.
•    שימוש במכשור רפואי שאינו מתאים.
•    יילוד בלתי ראוי של עובר בלידה מכשירנית (מלקחיים או ואקום).
•    ביצוע הלידה בהיעדר ניסיון נדרש
•    אי הפניה או השתהות בהפניה לביצוע ניתוח קיסרי דחוף – חרף העובדה שהצוות הרפואי אבחן כי העובר סובל ממצוקה עוברית. 


לאחר הלידה:

•    פגות קשורה להגברת הסיכון ללקות בשיתוק מוחין – במיוחד כאשר הפגים נולדים במשקל לידה נמוך ולפני שבוע 32. 
•    רשלנות רפואית בטיפול ביילוד בפגייה.
•    חוסר טיפול רפואי בדלקת קרום המוח או בצהבת אצל היילוד
•    אי זיהוי של התקפי פרכוסים אצל היילוד

שיתוק מוחין תינוקות – הוכחת רשלנות רפואית

במקרים בהם עולה חשד לשיתוק מוחין אשר נגרם עקב רשלנות רפואית יש להוכיח את התקיימותה של עוולת הרשלנות, המעוגנת בפקודת הנזיקין. אדניה של עוולה זו הם רשלנות, גרם נזק וקשר סיבתי בין השניים.

בין הגורמים אשר עשויים לעורר את חשדה של המשפחה כי נגרמה רשלנות רפואית: 
•    התינוק נולד בניתוח קיסרי דחוף.
•    לאחר הלידה התינוק נדרש להנשמה מלאכותית, תוספת חמצן או שעבר החייאה. 
•    היילוד אובחן עם דימום מוחי במהלך השבוע הראשון לחייו.
•    לאחר הלידה התינוק הועבר למחלקת טיפול נמרץ יילודים או בפגיה. 

לצורך ביסוס עוולת הרשלנות על המשפחה להשיג את הרשומות הרפואיות המתעדות את מהלך ההיריון ומהלך הלידה, מקופת החולים/ הרופא הפרטי שליווה את ההיריון, וכן מבית החולים שבו התקיימה הלידה, ולהגישן למומחה רפואי אשר יגבש חוות דעת מקצועית. בהיבט זה עשויים להידרש כמה מומחים רפואיים: מומחה בגניקולוגיה, מומחה בנוירולוגיית ילדים ולעיתים גם חוות דעת של מומחים נוספים בתחומי השיקום והטיפול. 

אם יעלה בידי התובעים להוכיח כי הטיפול הרפואי שניתן לפני הלידה, במהלכה או אחריה חרג מהתנהלות רפואית סבירה אשר גרמה לשיתוק מוחין אצל היילוד אזי קיימת עילה לתביעת פיצוי כספי. 

התיישנות התביעה 

מועד ההתיישנות על תביעות בגין רשלנות רפואית הוא שבע שנים מיום הגיע הנפגע לגיל 18, קרי, אפשר לתבוע על שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בהיריון או בלידה עד שהנפגע מגיע לגיל 25. 
לא אחת, המוסדות הרפואיים מתקשים במילוי חובת שמירתו של התיעוד הרפואי במשך תקופה כה ארוכה, ולעיתים מסמכים שרלוונטיים לתביעה כחלק מתיעוד רפואי אינם בנמצא. 
מצב דברים זה מוביל להיפוך נטל הראיה, ובמקום שהתובעים יצטרכו להוכיח שטיפול רפואי רשלני גרם לנזק, נטל ההוכחה עובר לכתפי המוסד הרפואי אשר נדרש להוכיח כי הטיפול הרפואי שניתן לתובעים לא היה רשלני ולא גרם לנזק שאירע. 

פסיקת פיצויים 

היה והוכחו יסודותיה של עוולת הרשלנות בתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה אשר הובילה לשיתוק מוחין, סכום הפיצוי שתפסוק הערכאה המשפטית עבור הנפגע ובני משפחתו עשוי להיות גבוה באופן משמעותי ולהגיע עד מיליוני שקלים. 
זאת נוכח אופי הפגיעה המקיף והכוללני אשר גורם שיתוק מוחין, וההשלכות של נזק חשוך מרפא זה על חייו של הנפגע ומשפחתו ועל צורכי הטיפול אשר להם יידרש הנפגע כל חייו. 
עם ראשי הנזק הנכללים במסגרת הפיצוי נמנים ראשי נזק ממוניים כמו טיפולים רפואיים, עזרה סיעודית, הפסד השתכרות, התאמת מעון המגורים לצורכי הנפגע, ניידות ועוד, וכן בגין נזקים לא ממוניים דוגמת כאב וסבל וקיצור תוחלת החיים. 

חשיבות קבלת סיוע משפטי 

במקרה של חשד כי שיתוק מוחין של היילוד נגרם עקב רשלנות רפואית, מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, המכיר את תחום רשלנות רפואית בלידה בפרט על בוריו. עורך הדין ימקסם את סיכויי ההצלחה בתביעה וקבלת פיצויים גבוהים על הנזק הנרחב שנגרם לנפגע ולבני משפחתו. 

משרדנו מומחה בתביעות רשלנות רפואית בלידה שהובילו לשיתוק מוחין. אנחנו כאן בשבילכם, צרו קשר לייעוץ אישי.