מקרים שבטיפולנו

מקרים שבטיפולנו

מקרים שבטיפולנו

רשלנות רפואית בביצוע צנתור בילדה

התובעים, הוריה של ילדה שנפטרה עקב סיבוך בהליך צנתור חדשני והיא בת 14 בלבד, הגישו באמצעות משרדנו תביעה נגד בית החולים שבו בוצע הצנתור. עילת התביעה – מחדלים ומעשים רשלניים בנוגע להליך הצנתור אשר הובילו למוֹת הילדה.

בכתב התביעה נטען כי רשלנות בית החולים באה לידי ביטוי בכמה מישורים: התרשלות בהחלטה כי הטיפול החדשני מתאים לילדה, התרשלות במתן הסברים לגבי ההליך אשר הוצג כאפשרות היחידה בשעה שניתן היה לבצע ניתוח לב פתוח חוזר על כל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בכך, הצוות הרפואי לא הסביר להורים אודות ההליך, התרשלות בקבלת הסכמת ההורים לצנתור – ההורים לא חתמו על הסכמה לצד הקרדיולוג, התרשלות בבדיקת הילדה עובר לביצוע ההליך וכן התרשלות בביצוע הצנתור עצמו בפרט עקב העובדה שבאותה עת הצוות הרפואי היה חסר ניסיון בביצוע הפעולה החדשנית. התביעה נתמכה בחוות דעתו של קרדיולוג, מומחה בקרדיולוגיית ילדים.

במסגרת כתב התביעה נטען כי לא הופעל שיקול דעת בקבלת ההחלטה לבצע את הצנתור וכי הילדה לא התאימה להליך. נוסף על כך ההליך לא תועד כנדרש, תוך הפרת חוק זכויות החולה וחוזרי מנכ"ל משרד הבריאות בעניין. כן נטען להיעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה בשלילת אפשרותם של ההורים לבחור את הטיפול, אשר בעטיים נגרמו כאב וסבל לעיזבון ולהורים. בגין אלה כמו גם בגין קיצור תוחלת החיים, אובדן שכר בשנים האבודות וראשי נזק נוספים, נתבעו פיצויים.

רשלנות רפואית בתינוק

מקרה נוסף שבו מטפל משרדנו עוסק בנזקים שנגרמו לתובע, תינוק בן מס' חודשים, עקב רשלנות רפואית של בית החולים אשר בו טופל ועבר ניתוח לב. התביעה הוגשה באמצעות משרדנו, המתמחה בנזקי גוף ורשלנות רפואית, על-ידי הוריו של התובע. הרשלנות הנטענת מוצאת את ביטויה בביצוע ניתוח הלב, במעקב ובטיפול שניתן אחריו, השהיה באבחון סיבוכים שהתפתחו עקב הניתוח ובפרט חוסר אבחון זיהום קשה בגוף התובע, אשר הצריך ניתוח נוסף ושורה של טיפולים קשים ומיותרים. בעקבות אלה נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור 30%.

באקו לב שבוצע במהלך ההיריון נמצאו מומים בליבו של העובר, ועקב כך הוא הופנה לניתוח. מהלך הניתוח היה תקין, ובחלוף חמישה ימי אשפוז שוחרר התובע לביתו. לאחר כשבוע הגיעו ההורים והתובע לביקורת שגרתית אחרי הניתוח, בה נמצא כי חוטי קוצב לב זמניים שלא הוצאו לאחר הניתוח! התובע אושפז במצב קשה והחל לקבל טיפול אינטנסיבי, ללא שיפור ועבר ניתוח נוסף. מאז הניתוח ועד מועד הגשת התביעה סובל התובע מעיוות בעצם החזה ומצלקת גדולה ומכוערת במקום הניתוח.

בכתב התביעה, שהתבסס על חוות דעתו של כירורג לב וחזה בכיר, נטען כי בית החולים והצוות הרפואי סטו מהפרקטיקה הרפואית המקובלת וסיכנו את חייו של הילד שעה שהשאירו חוטי קוצב לב זמניים מחוברים לשריר הלב של התובע יותר למשך מס ימים ממועד תום הניתוח, ושחררו אותו כך לביתו.

בעקבות כך נגרם לתובע זיהום בבית החזה והגוף. החלמת הזיהום החריף הותירה עיוות משמעותי באזור הצלקת של התובע. נטען כי ניתן היה למנוע זאת בביצוע בדיקה פשוטה ושגרתית ובניהול מעקב ראוי אחר מצבו הרפואי של התובע. לגבי הניתוח השני שבוצע לפתיחת בית החזה נטען כי היה זה הליך מיותר, וכך גם הטיפולים שבוצעו בעקבותיו, אשר יכולים היו להימנע אלמלא רשלנות הנתבעת והצוות הרפואי.

רשלנות רפואית בביצוע ניתוח להחלפת מפרק

מקרה זה שבו מטפל משרדנו עוסק ברשלנות רפואית בניתוח החלפת מפרק ברך, בטיפול המקדים לניתוח ולאחר ביצועו. עקב כך נגרמה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 100% והיא נותרה עם רגל בלתי מתפקדת אשר מחייבת קטיעה מעל הברך והתאמת תותבת. הנפגעת הגישה באמצעותנו תביעה נגד הבעלים והמפעילה של בתי החולים אשר בהם התובעת טופלה ונותחה.

בכתב התביעה, אשר נתמך בחוות דעת של מומחים בכירים אורתופד ונוירולוג, נטען כי הניתוח והטיפול שלאחריו בוצעו אגב סטייה משמעותית מהפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום, תוך ביצוע ההליך באופן שגוי ומסוכן, ובעקבות כך נגרמו לתובעת נזקים חמורים. הסטייה מהפרקטיקה המקובלת באה לידי ביטוי בכך שהניתוח לא בוצע במרכז רפואי מתאים בו קיימת יחידה לכירורגיה וסקולרית אשר באפשרותה לתת מענה מידי במקרה של הפסקה באספקת הדם לרגל, כפי שאירע במקרה זה. לפיכך, בחלוף זמן ממושך ויקר התובעת הועברה מבית החולים שבו בוצע הניתוח לבית חולים אחר, שם קיימת מחלקה לכירורגיית כלי דם וחדר ניתוח ייעודי. ההשהייה בין הניתוח המקורי והניתוחים שבוצעו אחריו גרמה לאובדן זמן קריטי והחמירה את הנזק. כן נטען כי התובעת לא קיבלה הסבר נאות ומספק לגבי ההליך טרם שבוצע, תוך כדי ביצועו ובמעקב אחריו, לא הוסבר לה הנזק שאירע במהלך הניתוח, והיא שוחררה ללא מתן הנחיות לגבי הסיבוך הקשה שנגרם לה. במסגרת כתב התביעה הועלו טיעונים בעניין הפרת חוק זכויות החולה באי ביצוע ההליך באופן מקצועי וראוי, פגיעה באוטונומיה של התובעת באי מתן פרטים חיוניים לגבי ההליך והשלכותיו, וחוסר הסכמה מדעת של התובעת לגבי הטיפול והסיכונים הכרוכים בו.

כיום התובעת סובלת מנזקי גוף חמורים, מצבה הגופני הדרדר, תפקודה היומיומי נפגע, רגל ימין שלה ניזוקה קשות ובעקבות כך איבדה את חדוות החיים ומצבה הנפשי הורע. המומחים העריכו כי היא תזדקק לקטיעה מעל הברך והתאמת תותבת, ואמדו את נזקה ב-100% נכות היות שאינה מסוגלת להתנייד ותזדקק לסיוע בהסעות לבדיקות וטיפולים וכן בסיעוד לצורכי תפקודה בהמשך.

פגיעת קטין בגין מפגע דרך

במקרה זה מטפל משרדנו, המתמחה בתביעות נזקי גוף, מדוּבר בתאונה שאירעה לנער בן 16 שעה שהיה בדרכו מבית הספר לביתו. תוך כדי הליכתו עבר במעבר הסמוך לתחנת אוטובוס, ומאחר שבאזור התחנה המדרכה הפכה צרה ובתחנה עמדו תלמידים שהמתינו לאוטובוס, הוא נאלץ לרדת לכביש. כאשר עשה זאת נתקעה רגלו השמאלית בבור פתוח צמוד למדרכה. כתוצאה מכך התובע איבד שיווי משקל, נפל על הכביש ונחבל באופן משמעותי בכף רגלו השמאלית. התביעה הוגשה נגד העירייה אשר בשטחה המוניציפאלי נפגע התובע, נגד חברת הביטוח אשר ביטחה את העירייה וכן נגד המשרד הממשלתי אשר תכנן/ יזם/ סלל את הכביש ו/או בנה את תחנת האוטובוס והמדרכה הצמודה לכביש במקום הפגיעה, או מי מטעמו, בגין רשלנות והפרת חובת הזהירות בהשאירם את הבור המסוכן פתוח וגלוי.

בבית החולים שאליו פוּנה התובע אובחנה פגיעה קשה בכף רגל שמאל לרבות שברים פנימיים ופגיעות בגיד. התובע עבר ניתוח בהרדמה כללית במהלכו בוצע קיבוע פתוח של השבר וכן נחתך ונתפר הגיד שנפגע. בעקבות התאונה נגרמה לתובע נכות צמיתה אשר הוערכה בשיעור של 35%, כעולה מחוות דעת מומחה, כירורג אורתופד שתמך בתביעה.

בכתב התביעה נטען כי רשלנותן של הנתבעות התבטאה בין השאר בכך שלא מנעו את התרחשות הנפילה והנזק, לא תיקנו את הבור המסוכן, לא עשו לאיתור המפגע ולא דרשו הסדרי בטיחות, לא נהגו כרשות סבירה וזהירה, סיכנו את העוברים ושבים בכך שאפשרו לעשות שימוש בדרך המסוכנת, וכמחזיקי המקרקעין לא דאגו לשמור עליהם תקינים ובטוחים בהסרת מכשולי הדרך או בהעמדת שלטים המזהירים מפני מכשול/ מפגע. נוסף על כך נטען כי העירייה הפרה חובה חקוקה בכך שנהגה ברשלנות בעניין מחויבויתיה לפי פקודת העיריות ו/או חוק הרשויות המקומיות, כלומר אחריות על נזקים או סיכונים בשטחים המצויים בתחום שיפוטה, תיקון ואחזקה שוטפת של המקרקעין והמתקנים בשטחה, טיפול במפגעי בטיחות בכבישים ובמדרכות, זאת תוך הפרת חובת הזהירות שחלה עליה.

פיצויים לאזרח שהוכה ע"י שוטר
פסק דין שניתן ע"י בית משפט השלום בירושלים ביום 22.1.17, בתיק שבטיפול משרדנו, קבע כי מדינת ישראל - משטרת ישראל ושוטר יחויבו בתשלום פיצויים לאזרח שהוכה ע"י השוטר לאחר שנאזק על ידו.
לקריאת הפס"ד, לחצו כאן (קובץ PDF)

רשלנות רפואית אי אבחון אירוע מוחי במועד
התובעת,  נשואה ואם לחמישה ילדים, הגישה תביעה זו באמצעות משרדנו, איתי גבעון, עו"ד מומחה לרשלנות רפואית, בעניין רשלנות רפואית, שכתוצאה ממנה נמנע ממנה ריפוי מלא בעקבות שבץ מוחי (Stroke) שלא אובחן במועד!
כתוצאה מרשלנות בית-החולים וצוותו הרפואי, לוקה התובעת במצב של LOCKTED IN SYNDROME ונכותה הצמיתה (הקבועה) בשיעור מעבר ל- 100%.
התובעת כשירה לחלוטין מבחינה קוגניטיבית ומוחית, אך חסרת יכולת מוטורית לבטא את דעתה כלפי חוץ ולתקשר עם הסביבה - כך שלמעשה נפשה הפעילה של התובעת "כלואה" בגופה המשותק.

רשלנות רפואית בניתוח לפרוסקופיה
לאחר תלונות חוזרות ונשנות, היסטוריה שמעידה על סבלו של התובע במשך מספר שנים, התקפים חוזרים של DIVERTICULITIS בגללם אושפז בבית החולים, הופנה התובע אל בית החולים לשם ביצוע ניתוח לפרוסקופיה.
העניין הוא ברשלנות הרפואית שמייחס התובע לבית החולים ולמנתח, בניתוח אותו עבר, במעקב ובטיפול שלאחריו, באיחור באבחון סיבוכי הניתוח ובטיפול בהם, אי אבחון זיהום קשה בגוף - אשר גרם לנמק בגופו של התובע וכריתה חלקית של איבר בגופו וביצוע שרשרת ניתוחים קשים בעקבות הרשלנות. כתוצאה מרשלנות הנתבעים נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור 100%.

רשלנות רפואית בניתוח מיותר של כריתת איבר שלא לצורך
התובע הגיש באמצעות משרדנו, איתי גבעון, עו"ד מומחה לרשלנות רפואית, תביעה נגד בית חולים. בכתב התביעה נטען כי במקרה רשלנות רפואית זה בוצע ניתוח רדיקאלי מיותר ורשלני, שלא לצורך, בעקבות אבחנה שגויה, פזיזה ובלתי אחראית שהובילה לנקיטה בפרקטיקה ניתוחית אגרסיבית ומוטעית – והביאה, בטעות, לכריתת כיס השתן, ולנזקים קשים נוספים – בעקבותיהם נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 100%.

תאונת עבודה נפילה מפיגום
התובע, פועל בניין במקצועו, רווק, נכה בשיעור 100%, הגיש תביעה זו, באמצעות משרדנו, איתי גבעון, עו"ד מומחה תאונות עבודה ונזקי גוף, בעניין תאונת עבודה שאירעה לו באתר בנייה, עת עבד אצל הנתבעים ונפל מפיגום לקוי מהקומה השלישית, ישירות על משטח בטון. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.
בהודעת מנהל העבודה בחקירתו במוסד לביטוח הלאומי עולה, שהוא מכחיש שהעסיק את התובע וטען שכלל אינו מכיר אותו.
למרות שידוע לנו שהבעלים הודה בפני התובע באחריותו לאירוע פציעתו, התנצל בפניו והמציא בעצמו את פרטי הפוליסה לתובע לצורך הגשת תביעה זו לבית המשפט.
נוסף על טענות הרשלנות הקשות כנגד הנתבעים, התובע טוען, באמצעות משרד עו"ד איתי גבעון מומחה לנזקי גוף, כי הנתבעים לא ביטחו אותו במוסד לביטוח לאומי, בשירות התעסוקה ו/או בחברת ביטוח בגין נזקיו שנגרמו לו, כשעבד אצלם.זאת, למעשה, הסיבה לכך שהם מנסים לטעון שאין להם שום קשר אליו - ומסרבים לשאת בכל נזק כתוצאה מהתאונה.

תאונת עבודה התמוטטות פיגום

עניינה של תביעה זו, בה ייצג משרדנו את התובע בגין נזקי גוף חמורים שנגרמו לו, הוא בתאונת עבודה קשה שאירעה לתובע, בעת שעבד כפועל בניין באתר בנייה. בעקבות פיגום שקרס התובע נפל מהקומה השישית, מגובה 18 מ', על משטח בטון, נחבל קשות בכל חלקי גופו ונותר נכה בשיעור 100%. התביעה הוגשה נגד מעסיקיו של התובע החברה שהייתה הקבלן הראשי בפרויקט, הקבלן המבצע כקבלן המשנה. התובע פונה באמבולנס לבית חולים בעיר, שם אובחן כי הוא סובל מפגיעה רב-מערכתית קשה. בוצע ניתוח להצלת רגלו, שוחזרו שברים מרוסקים בחוליות בגבו וקובעו על-ידי ברגים וגשרים מתכתיים.

במסגרת כתב התביעה נטען כי התאונה נגרמה עקב רשלנותם וחוסר זהירותם של הנתבעים, בין השאר עקב מחדלים אלה: התקינו פיגום מסוכן ובלתי-בטיחותי שלא על-ידי איש מקצוע, לא דאגו לעיגונו וחיזוקו וכן לתקינות המעקה ובטיחותו, הורו לתובע לעבוד במקום מסוכן בלי שהבטיחו את שלומו ובריאותו באמצעי הגנה מתאים דוגמת חגורת בטיחות תקנית, קסדה, ביגוד או מכשור מתאים, או הצבת רשת ביטחון מתחת לפיגום. נטען כי בעלי התפקידים באתר הבנייה לא קיבלו רישיון כדין וכן לא בוצע פיקוח על העבודה על-ידי גורמים ניהוליים ו/או ממוני בטיחות, כי ננקטו שיטות עבודה מסוכנות וכי התובע לא הוזהר לגבי הסכנות הישירות/ העקיפות שבאתר הבנייה, לא הודרך באופן ראוי לגבי ביצוע העבודה וכן כי לא נעשה די כדי למנוע את התאונה.

לתמיכה בתביעה והוכחת הנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מרשלנות הנתבעות צורפו חוות דעתם של מומחים בכירים בתחומים האורתופדי והנוירולוגי. נטען כי עקב הנזקים הרפואיים החמורים שנגרמו לתובע והכאבים התמידיים שמלווים אותו הוא סובל מנכות רפואית גבוהה ונכות תפקודית מלאה, אינו יכול לעבוד עוד כטפסן בניין ואיבד את כושר השתכרותו לחלוטין.


אנחנו כאן, בשבילכם | צרו קשר לייעוץ אישי